בין לבין

לצאת מאזור הנוחות וְזֶה.

מכירים את הביטוי הלעוס הזה?

אז בגדול, כנראה שאכן קפיצות קוואנטיות מתרחשות שם, ברווח הזה שבין הנוחות לדבר החדש.

ואני קפצנית סדרתית ובכל זאת לא הרגשתי שלא נוח לי. באמת לא נוח שם, בפער. רק ש... פשוט נמנעתי מלהרגיש.

כאילו התודעה שלי קפצה וכל שאר חלקיי נשרכו אחריה ואיכשהו נַחַתְתִּי במישור החדש והכל סבבה. שׁוֹק חשמלי קטן ומתארגנים במקום החדש.

אבל

ככל שנכנסים לעומק התהליך הזה של ההתנקות מכל מה שמיותר ומפריע למהות לזרוח ולהקרין עצמה החוצה, יש פחות ופחות אפשרויות להתחמק. מה שצריך להיטהר, עולה אל פני השטח. עולה מהמעמקים, מרבדים שהסתתרו הכי עמוק שאפשר.

אז עכשיו, סוף סוף הגעתי למצב שמבחירה מודעת אני יוצאת מאזור הנוחות. שיואו כמה לא נוח לי, אין מילים.

וכן אני יודעת שההידחסות הזו בתעלת הלידה הזאת, תימשך כמה שתימשך, תוליד אותי אחרת וחדשה לחלוטין, ובוזמנית כל הקסמים והחוכמה שצברתי בכל הגלגולים שלי, כולל אלה שבסיבוב הזה, רק מתעצמים.

אני חשה דברים שמעולם לא חשבתי שהם קשורים אלי... יחי המכחישה הפנימית שלי, החזיקה הרבה שנים פאסון. רואה את הפחד של מה יגידו עלי, איך אראה בעיני אלה המכירים אותי, איך כל המהלכים האלה קשורים למי שאני באמת, וכל מיני דברים כאלה שהמיינד מטרטר לי באוזן.

אֲבָל הֵיי, אֵין לוֹ סִכּוּי.

מבחוץ זה נראה כמו תהליך של בניית העסק שלי מחדש, אבל בפנים זה מהפך תודעתי וכניעה והתרחבות ענקית. תכלס מתרגשת לראות איך זה יֵרָאֶה עוד כמה חודשים.

חשבתי שכבר נחים בגילי אבל מסתבר שאין לי את הפיצ'ר הזה.

25.7.2024