חוֹף מִבְטָחִים

"גאיוש, בחייאת, תגידי לי משהו מעודד. נשבר לי".

אז הנה כמה דברים שמעודדים אותי.

אולי זה יהיה גם בשבילך, מאמוש.

תמיד ראיתי את התמונה שאני רוצה להשתחרר מהסיסטם, שהיא רודפת אחריי, כורכת חבל סביב צווארי וחונקת אותי.

אבל פתאום, הבנתי אחרת.

הסיסטם היא חלק ממני שאני בוחרת לשחרר, להרפות מהאחיזה בו.

מתנת פיצול העולמות צובעת הכל בצבעים חדשים.

אני משחררת את האחיזה, אני בוחרת להיות ישות ריבונית ללא סייגים.

כן, זה תהליך ויש רבדים קלים יותר לשחרור ואחרים הנדמים כמאתגרים יותר. הבחירה היא של חלקים רב-ממדיים שלי, וייתכן שנעשתה ברובד אחר של זמן, ועתה מצטרפת אליה גם דמותי העכשווית כאן על האדמה הזאת, עם הגוף הזה.

זו אני שלא זקוקה למערכת, והשנה וחצי האחרונות הסירו את הַמַּעֲטֶה מעיני.

אלה אנו שבזכותם המערכת הזו מתמוטטת, מתרסקת לאלפי רסיסי שהופכים לאור מנצנץ ובוהק המאיר על עולמנו החדש ההולך ומראה את עצמו.

אלה אנו שיצאנו לחופשי באמת ובתמים, מאשליית החומרנות, המותגים, התגיות, ההאשטגים, הלייקים והסטוריז, תרתיי משמע.

לא מצומצמים, לא מנודים, לא מורחקים, לא מסוכנים, לא בורחים, לא סוג ז.

אנו מתרחבים, מתגלים, חופשיים, בריאים, טבעיים, בריאים, יוצרים, אוהבים, הכי מופלאים שיש!

וזהו העולם שלנו שחוזר לרשותנו, בלי חוקים, מסגרות ושליטה.

אז מה אם קצת מאתגר לחלק האנושי שלנו. זה רק מראה לנו כמה אנושיים אנו, שיש לנו תחושות והרגשות וידיעה פנימית מה נכון לנו. ואי אפשר להזיז אותנו לכיוונים שאינם מדויקים לנו.

ואכפת לנו מקרובנו, למרות עקשנותם, עיוורונם וחרשותם. וזה יכול להיות כואב, מרגיז, עצוב...

זה מה שזה, וזה חלק מהגדילה, מההתרחבות, מהחירות.

אותי זה מעודד לדעת שהחלק המכווץ הזה משתחרר מתוכי והולך לעולמו. אני נשארת בעולמי החדש בלעדיו.

ויש כל כך הרבה אנשים נפלאים כמוני.

צריך רק אומץ לשבור את הכלים,

ללכת ממקומות לא מדויקים,

לשבור מסגרות לא מתאימות

להיפתח לאהבה העצמית, האינסופית והאוניברסלית בתוכנו

שממנה

עשוי

העולם

החדש.

חוף המבטחים.

8.8.2021