ידעתם את זה?

בצעירותי הייתי מעצבת בגדים מחוננת. ממש. ידעתם את זה?

למדתי בשנקר אבל עפתי משם אחרי שנה, כי המורות שלי לעיצוב לא אהבו את הַמְּיֻחָדוּת שלי, ואני סירבתי להקטין את עצמי. המשכתי ללמוד לבד ועשיתי בגדים שהקדימו את זמנם ביג טיים.

עשיתי הכל לבד. נהניתי והיו לי לקוחות שהתמכרו לדברים שלי.

מתישהו הפקתי תצוגת אופנה שגררה סיקור עיתונאי ותגובות נפלאות, ואנשים הציעו לי לשים מודעה בעיתון (כן, פעם היה עיתון) שאני מחפשת משקיע. תכלס, זה בדיוק מה שהייתי צריכה. ילדה מאד מוכשרת שלא יודעת כלום חוץ מלעשות בגדים מטריפים, ומישהו שיכול להוציא את היצירתיות הזו לאור.

ואז מישהו ענה על המודעה הזאת.

רציתי להיפגש איתו בבית קפה, בכל זאת גבר זר וזה, אבל הוא אמר שהוא לא מתרועע בציבור כי הוא חרדי. מסתבר שהוא היה איש עסקים רציני ביותר, שותף בחברות גדולות חלקן בתחום האפנה. הוא ראה את הפוטנציאל מיד ואמר לי: תקשיבי, אני רואה מה אפשר לעשות איתך. אני רוצה שתחשבי מה את צריכה: איזה צוות, מהם הדברים שאת צריכה כדי להתחיל, כדי שנוכל לראות מה עושים. אני ממתין לתשובות שלך.

נשארתי לבד עם ההצעה הזאת.

יום אחר יום עברו להם ואני לא יכולתי לזוז כלל. לא יכולתי להכיל את זה.

אני לא זוכרת אפילו אם היו לי תירוצים. פשוט נאלמתי.

ואמא שלי שהאמינה בי מאד ניסתה לדחוף אבל אני פשוט לא יכולתי לזוז.

מי יודע איפה יכולתי להיות שנתיים אחרי הרגע הזה, לו היו לי ביצים.

וככה המשכתי להתנהל מאז שאני עובדת עם אנשים בתחום הרוח והתודעה. כל מה שאני עושה אני עושה ממש טוב. משובח אפילו. אך בלי מבנה נכון של איך להוציא את זה לאור, הרבה מאד אנרגיה הולכת לאיבוד, במקום להפוך לתוצאות, בכל הרמות.

ברור שהכל מדויק, רק שהיום אני מבינה שבלי תמיכה וליווי, זה בלתי אפשרי לעשות פריצות דרך. לי זה לקח חיים שלמים, עם סל כישרונות מפואר, להיכנע להבנה שלבד זה לא יכול לגדול. כישרון לא מספיק, אפילו גאונות לא. צריך פתיחות, ענווה מסוימת (אוף עם זה), ומוכנות אמיתית לקבל עזרה, להיות למידה, תלמידה טובה ומוכנה ממש לעשות מה שצריך, לא מה שנחמד ונוח.

לשמחתי, דרך התהליך הזה שאני עוברת, זה עוד יותר ברור לי עכשיו כמה זה נכון גם לגבי הלקוחות שלי. כשאני מתעקשת על תהליכים ולא על זבנג וגמרנו, ברור לי שזו אכן הדרך היחידה ליצור שינוי אמיתי.

התעוררתי, שוב. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, במקרה שלי זה ממש נכון המשפט הזה ;-)

בתור מעוררת סדרתית, זה כייף להתעורר בעצמי. זה רק מדרבן אותי עוד ועוד, לתת את המתנות שלי לעולם הזה.

רוצה מתנה?

בצילומים: רונית אלקבץ המהממת מדגמנת דגמים שלי באותה תצוגת אופנה שהתקיימה לפני ת'לפים שנה, כשהייתי בת 26. המנחה של התצוגה היתה ענת דולב המקסימה לא פחות, שלובשת בגד שאני עיצבתי והיא ביקשה להשאירו לעצמה :-)

שתי נשים מקסימות שכבר לא איתנו, שזכיתי שתהיינה חלק מההסטוריה שלי 🙏

23.7.2024