יֵשׁ רגעים

יֵשׁ רְגָעִים,

שֶׁאֲפִלּוּ שַׂר הַסִּנְכְּרוּן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ

יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ.

יֵשׁ רְגָעִים,

שֶׁהַבֵּיצָה וְהַתַּרְנְגֹלֶת

מִסְתַּחְרְרִים, מַחֲלִיפִים תַּפְקִידִים,

מְשַׂחֲקִים

בְּכִסְאוֹת מוּסִיקָלִיִּים.

יֵשׁ רְגָעִים

שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת הַקּוֹסְמִיּוֹת

עַל קִירוֹת הַיְּקוּם כְּתוּבוֹת

בְּגִיר שֶׁל אֲבַק כּוֹכָבִים

וְיַחַד עִם זֹאת

מִתְקַשָּׁה לְהַאֲמִין.

הָאֱמֶת:

לֹא, אֵינֶנִּי מִתְקַשָּׁה.

אֲנִי מִתְרַכֶּכֶת.

וּמְחַיֶּכֶת

וְקוֹרֶצֶת

קְרִיצָה, לְשַׂר הַסִּנְכְּרוּן, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ,

וְאוֹמֶרֶת לוֹ שֶׁהוּא מַמָּשׁ , אֲבָל מַמָּשׁ,

מְמַלֵּא אֶת יִעוּדוֹ.

23.3.2024