כשאנחנו לא בתדר המדויק שלנו, דברים עובדים עקום או מרגישים תקועים. והתדר הזה מדייק את עצמו כשאנו מתנהלים בהתאם למי שאנו באמת, בהתיישרות עם המבנה הייחודי שלנו. אנו שונים זה מזה ולכן חוקים והכללות אינם חלים עלינו.
כדי להיות אנחנו באמת, עלינו לבחור.
זו בחירה שדורשת אומץ. יש לה מחיר. זוהי אגרת העלייה על הנתיב המדויק לנו.
מה שדוחף אותנו ללא רַחֵם אל עמדת התשלום, אלה אותם הדברים שלא עובדים לנו. יש אנשים אשר חווים תקיעות בכל תחום בחייהם, ויש כאלה אשר על פני השטח דברים מסוימים זורמים להם ואחרים פחות. לשינוי נדרשות בשלות ונחישות. אה כן, וגם מוכנות לוותר על מה שאינו רלוונטי כבר.
כשהשילוש הקדוש הזה נוכח, אפשר לעבור את עמדת התשלום ולעלות על הכביש המהיר אל עצמנו.
יש גם מצבים בהם הזרימה נפלאה. האדם באמת שחרר ונפתחו עבורו כל הסכרים... יחד עם זאת, המיינד שלו עדיין תקוע בעבר. מפרש את הדברים כפי שהוא רגיל לעשות, למרות ששאר המערכות כבר עברו לשלב הבא של המשחק. כאן הזהות היא המפריעה לחוויית החירות האמיתית שלמעשה אותו אדם כבר נמצא בה. אני חשה זאת לעיתים על עצמי ולומדת כל יום לשחרר עוד פיסת אמונה זו או אחרת, אקסיומה, דפוס שכבר אינו מחזיק מים ועוד חיות כאלה ואחרות.
כשהתדר מדויק, עוברים לרמה הבאה בספירלה. ככה זה. ואין צורך להיאחז בשלב שסיימנו.
וואו, זה כל כך בלתי נתפס... כי מי שצריך להישאר מאחור זו הזהות.
הסיפורים, הענייניים הלא פתורים, 'הסימפטומים'... כל אלה הן מנת חלקה של הזהות.
לא שלנו.
אנחנו כבר בסיפור אחר.
8.5.2024
コメント