לקח לי שבוע

לָקַח לִי שָׁבוּעַ לִקְלֹט שֶׁהָלַכְתָּ.

עַכְשָׁו הַכְּאֵב מַגִּיעַ.

אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיד אֶת זֶה

לֹא לְהִתְכַּחֵשׁ לָזֶה.

נָכוֹן, זֶה הָיָה קָצָר, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲדַלֵּג אֶת זֶה הָלְאָה.

אַךְ מָה זֶה זְמַן... אֵין לוֹ מַשְׁמָעוּת.

מַשֶּׁהוּ חָזָק קָרָה בֵּינֵנוּ, אֵין מִלִּים לְהַסְבִּיר

נָכוֹן

אֲנַחְנוּ מֵעוֹלָמוֹת שׁוֹנִים

לִכְאוֹרָה

וְיַחַד עִם זֹאת

הַבְּיַחַד חָזָק כָּל כָּךְ, וְרַךְ וְעוֹטֵף.

אָז אֲנִי נוֹתֶנֶת לָזֶה מָקוֹם

וּמַסְכִּימָה לִכְאֹב וּלְהִתְאַבֵּל

וּבּוֹזְמָנִית לִשְׂמֹחַ וּלְהוֹקִיר אֶת הַחֲוָיָה הַמְּתוּקָה הַזֹּאת.

וְיֵשׁ לִי חוֹר בַּבֶּטֶן.

15.4.2024