top of page
Search
Writer's pictureGaya Ariel

לֹא - בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה

כל הזמן קיימת בתוכי ידיעה שיש עוד הרבה אנשים שמבינים לעומק שהעולם הישן כבר מת, ושכל מה שאנחנו רואים אלה פרפורי גסיסתו. נכון, זה כואב, קשה מנשוא לעיתים, וברור שהתמוטטות הסדר הישן לא מתרחשת ביער מלא פיות ורכיבה על חדי קרן. לא, ממש לא.


אבל היא מתרחשת במלוא הדרה.


ואנחנו הם אלה היוצרים אותה. זה לא "משפיע" עלינו, "גורם" לנו לאבד את החיים הקודמים, לא. זו זעקת ההתעוררות שלנו. אנחנו האדם החדש, הַנָּאוֹר וְהַנֵּעוֹר ליכולותיו המדהימות והבלתי מוגבלות. ובעיקר, לחרותו הפנימית מעצם היותו חלק מהיקום הכביר הזה, שאין עליה עוררין.


אין עליה עוררין!


היחידים שיכולים לערער על החופש שהוא מהותנו, הוא רק אנחנו.

והתכנות העמוק במשך עידן ועידנים, גרם לנו להיות עבדים. ממש, זה מוטבע בגנים שלנו.

אך לא עוד. הגענו לרגע בו כל היקום תומך בשחרור, בשינוי הגנטי המתרחש כאן ועכשיו, בכל גוף וגוף של ישות המתעוררת לעצמה!

ולא, אני לא כותבת מילים ניו אייג'יות ריקות מתוכן.

זה באמת קורה.


יש הבוחרים בשינוי גנטי שהופך אותם לרובוטריקים, וזה לא מהיום, זה חלק מהעולם הישן. זה קורה בכל מיני אמצעים, וזהו הפתרון הסופי שחצי כדור הולך אליו בצעדי ענק, עכשיו, ברגע זה.

ויש הבוחרים בשינוי גנטי אחר לחלוטין! בעצם אמירת לא, ועשיית לא, לכל אותם הטריקים הרובוטיים, בהתמדה, מתוך תחושה פנימית, לא מתוך שכנוע מנטלי, סיבות ומדע, ובטח, בטח לא מתוך פחד, אלא מתוך הידיעה הזו שאי אפשר לשנותה, אי אפשר להזיזה, שבאה מהמקור שלנו, מתוך המהות שלנו, החיבור שלנו לכל היש, לתדר של האהבה הטהורה.


והשינוי הגנטי הזה ממית את הגנים של העבדות שהיו מוטבעים בנו עידן ועידנים. ממית, מחסל!

אני מתחילה להרגיש ולראות את כל אלה שנמצאים על הנתיב הזה, יחד איתי, מתחילים להשמיע את קולם יותר ויותר. והמילה שמייחדת אותם, על המסלול הזה היא לא.


אנחנו שמים גבול. לא רק במילים כתובות, אלא ברגליים. ומוכנים לשלם את המחירים שכרגע יכולים להיות לא קלים בכלל. אז מה. אנחנו אומרים כן לעולמנו החדש, בונים אותו עבורנו ועבור הילדים שלנו. והבניה היא על חורבות העולם הישן המתפרק בקול תרועה רמה... מָאץ' אֶה דּוּ אֶבָּאוּט נַתִ'ינְג.


חבורת רובוטים מתוכנתים ונשלטים מרחוק, כמה שלא יהיו מלאי בינה מְלָאכוּתִית, לעולם לא יהיו כמו הבינה הטבעית, הַמַּלְכוּתִית של הטבע, שאנו חלק ממנה.


מאושרת לחיות עכשיו, שמחה שהתנדבתי, פעם, בממד אחר, לבוא לכאן עכשיו כדי לפוצץ את המערכת. וכל מי שקורא ומזדהה, באנו ביחד, ואנחנו נראה את הכל מתפרק מהר מאד, מהר מאד. כל עוד נמשיך לאמר לֹא לַיָּשָׁן וְכֵן לֶחָדָשׁ*.


ונסכים לשחרר את אלה שבחרו אחרת. אי אפשר לסחוב אותם, פשוט אי אפשר.

זֶה כֹּבֶד נָיְינְטִין.


22.3.2021



(*זה קל. אכתוב על זה בפוסט הבא 😎 )

8 views

Comments


bottom of page