מֵהַיּוֹם אֲנִי מַאֲמִינָה בְּפֵיוֹת שִׁנַּיִם

אלוני אבא, מכירים? מקום בתדר אחר, ולהגיע אליו לטיפול שיניים זה באמת מבלבל את המערכת ההישרדותית שלי שרוצה לפחד אבל דעתה מוסחת מהלוקיישן.

נסיעה של שעה ככה, ואני יודעת שיום ראשון, וגם אפילו מותר לצאת מהבית עם דרכון בכל צבעי הקשת, אז לקחתי מקדם ביטחון ואפילו שמתי ווייז כדי שאולי יהיה לו משהו חכם לאמר.

והיה לו. פעם ראשונה שהוא מוריד אותי מהכביש הראשי. ואני לתומי חשבתי עיקופון קטן להימנע מהפקקים.

אבל לא!

הוא לקח אותי לדרך קסומה ומתפתלת בהרים, עם נוף מחשמל, שלחלוטין הסיחה את דעתי ממטרת הנסיעה. יש לי הרגשה שֶׁפֵיוֹת הַשִּׁנַּיִם השתלטו על הוויז שלי ולקחו אותי איתן למסע אשר בהמשכו אגלה שיש ממלכה קסומה ובה קורים כישופים שהופכים טיפול שיניים למסע הרפתקאות ושיגועים מדהימים.

אז אני נוסעת בהרים, כמעט לבדי, מידי פעם עוצרת להתעלף מהנוף, הדרך מתארכת ויחד עם זאת הֲפֵיוֹת בְּתוֹךְ הווייז משאירות את שעת ההגעה ללא שינוי.

בסופו של דבר איכשהו אני יורדת מההרים ומתקרבת ליעד. אני כל כך מהופנטת מהדרך שעברתי, שאימת הקידוח העומד לבוא נשכחת ממני לחלוטין, והנה אני פונה לַרְחוֹבוֹן הראשי של אלוני אבא, וזוכרת לפנות ימינה ממש אחרי הכנסיה הנטושה. התחושה היא שאני באיזו עיירה מכושפת באירופה, הכל יפה, פשוט יפה.

הגיע הרגע. אני פוגשת את הקוסם. טוב, אז בואו לא נגזים, לא עושה כרטיס חופשי חודשי, אבל באמת, מעולם לא חשבתי שטיפול שיניים יכול להיות חוויה כה טובה ומעצימה.

וככה, אחרי שהכל הסתיים לו, חזרתי באותה הדרך שבאתי. פגשתי חיות, סממני אביב צבעוניים וריחניים, זה היה פשוט משהו אחר, כל המסע הזה.

מַסָּע חֲנִיכָה(יִּים).

14.2.2021

וּמַמְלֶכֶת הַשִּׁנַּיִם הַמֻּפְלָאָה נקראת מִרְפָּאָת אַבָּא. המלצה מכל ה❤️