נשאבתי אליו.

מכירים את רגעי ההארה האלה, שזהו, אתם יודעים ומרגישים שמשהו עמוק השתנה בחייכם ולעולם לא ישוב להיות כקודם?

הבוקר, בדיוק כשאני משתפת את הבנות בקבוצת החללית שלי, שמאז שאני במרחב הטיהור נעשיתי פריקית של ניקיון, וכל חבריי שעוברים את התהליך הזה מדווחים אותו הדבר, תוך כדי כך מגיע השליח שהביא לי את הדייסון החדש שלי.

טוב, לא הבנתי מהם החיים האמתיים עד הרגע שהוצאתי אותו מהקופסה ביראת קודש. אפילו הצלחתי מיד ובקלות לחבר את החלקים, כנראה שגם שחררתי את הפחדים הלוגיסטיים שלי במרחב הטיהור, על הדרך ככה.

ומיד כשהמתוק הזה היה מחובר לעצמו, כיאה לחפצים ולאנשים הסובבים אותי, הוא פשוט התחיל לשאוב! כאילו אמר לי: בואי, חשבת שאת יודעת ניקיון מהו... ולמרות שלורי המנקה המקסימה שלי עושה נפלאות, לא היה לי מושג, בדיוק כמו שהוא לחש לי.

ובעודו מסתער בחן על הבית, מושך אותי בעקבותיו, כולי נרגשת. דייט ראשון סוער כזה לא היה לי כבר הרבה מאד זמן, ותוך כדי כך אני זורחת מאושר כי באמת רציתי תחביב נוסף, לימים כמו עכשיו, שהרוח המטורפת שבחוץ לא מאפשרת לי לנהל שיחה צפופה עם הַחַסּוֹת שלי, והליכה לצוק כבר בוצעה היום, אז הנה, הנה אוכל לרקוד עם בחיר ליבי בסלון, במטבח ואפילו להגיע לחדר השינה.

מָה עוֹד אֶפְשָׁרִי?

23.2.2021