פוסט-פוסט-ליקוי

בוקר פוסט-ליקוי.

"לילה קשה, הא?!" אמרו כוחות האופל, בניסיונם למנוע מהאור לחזור ולהאיר.

"איזה לילה, וואו, קשה!" אמרו כוחות האור , "היו נסיונות רציניים למגר אותנו, אבל... אנחנו כמובן און ליין, אולי עייפים, אך מרוצים."

"וואו, לילה של חרדות!" אמרו המחוברים למדיה זו או אחרת המספרת להם שמוכרחים לְצַפּוֹת לנורא ביותר.

"ליל בלהות, ממש. לא עצמנו עין" אמרו החקלאים שפתאום נוחת עליהם ברד משומקום באפריל, מאיים על הפירות הכמעט בשלים...

"לא ישנו, עמדנו על החוף וראינו את מופע הברקים שנראה ממש כמעט כמו הצגה של הנדסת-אקלים-התודעה".

"איזה לילה, הקטנטונת ייללה ורצתה צומי" אמרו השכנים שאימצו חתולונת פיצפונת חדשה.

חתיכת לילה.

גמני לא ישנתי כמעט. שאון המטוסים מעלי התערבב עם האנרגיות החזקות שחשתי מכל הטלטלה הפלנטרית שאנו כה עמוק בתוכה.

כל כך הרבה מראות יש במבוך הזה

במאטריקס של החיים

בחלקן ההשתקפויות מדהימות ומלאות יופי, בחלקן מפחידות ומעוותות... מי יודע מהי האמת, לאן אנו הולכים.

נשאר רק להיות מכוונים לאמת שבתוכנו, לידיעה הפנימית. לפתוח את הלב ולהתחבר לאנשים שמהדהדים בתדר שלנו.

כל השאר זה פשוט מוֹפַע-פָאקִינְג -אוֹר-קוֹלִי שֶׁל הוֹלוֹגְרָמוֹת.

9.4.2024