שוב ושוב

שׁוּב וָשׁוּב אֲנִי מַזְכִּירָה לְעַצְמִי

שֶׁאֲנִי כָּאן מִסִּבָּה מְסֻיֶּמֶת

שֶׁהַנּוֹכְחוּת שֶׁלִּי חֲשׁוּבָה.

(לֹא מֵהַכִּוּוּן שֶׁל הָאֵגוֹ, זְתוֹמֶרֶת,

אֶלָּא, מִכִּוּוּן הַנְּשָׁמָה.)

כִּי אַחֶרֶת, מְאַתְגֵּר מַמָּשׁ

לִחְיוֹת עִם כָּל הַתֶּדֶר הַמִּסְתַּנֵּן הַזֶּה שֶׁל הַחֲשָׁשׁ

לְהָבִין שֶׁלֹּא הִסְתַּיְּמוּ הַסְּעָרוֹת וְהָאֵשׁ

וְיֵשׁ עוֹד הָמוֹן שֶׁעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ.

וְכֵן, אֲנִי רוֹאָה תְּמוּנָה גְּדוֹלָה, אֲפִלּוּ עֲנָקִית

וְלֹא תָּמִיד זֶה עוֹזֵר לְהִשָּׁאֵר חִיּוּבִית

בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת עַל זֶה רֹב הַזְּמַן

כְּדֵי לֹא לְהִשָּׁאֵב עֲמֻקּוֹת לְתוֹךְ כָּזֶה מִן עָנָן

לֹא רַק שֶׁל רִסּוּסִים

אֶלָּא שֶׁל עֶצֶב עָמֹק

עַל כָּךְ שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה

הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה לִי לִצְחֹק

אָז בּוֹאוּ שׁוּב נַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ

שֶׁאָנוּ יֵשׁוּיוֹת מֻפְלָאוֹת וְכָל יְכוֹלוֹת

הַמְּגִיחוֹת בְּעֹז מִתּוֹךְ הַתּוֹדָעָה הַמְּהֻנְדֶּסֶת

וּמַבִּיטוֹת הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הֲסִיסְטֶם הַמְּפַרְכֶּסֶת

וְיוֹדְעוֹת מֵעֹמֶק יֵשׁוּתֵנוּ

שֶׁכֵּן, אָכֵן הִיא מִתְפָּרֶקֶת

וְהַיֹּפִי, הַתֹּם, הַטֹּהַר וְהָאַהֲבָה

יַחְזְרוּ לִהְיוֹת הַמֶּמְשָׁלָה הַבָּאָה

שֶׁל הַכּוֹכָב אוֹ הַפְּלָטָה אוֹ מָה שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה

שֶׁעָלָיו אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים

וְעוֹד נַמְשִׁיךְ וְנִחְיֶה.

נַמְשִׁיךְ וְנֵצֵא לַטֶּבַע,

נִתְמַזֵּג עִם הַיָּרֹק

נְחַיֵּך לָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים

וְכֵן,

נַמְשִׁיךְ לִצְחֹק.

24.6.2024