שריפה, אחים, שריפה

מעולם לא הייתי כה קרובה לאש, מהסוג הזה. אש משתוללת, בטבע, שרוח עוצמתית מפיחה בה עוד ועוד חיים.

וכן, זו חוויה שיש לה פנים רבות.

איום על המקום השקט הכל כך מהמם שלי, המקום לו אני קוראת בית, ובו אני מרגישה בית.

ויחד עם זאת

זה היה מופע של עוצמה.

התקופה הזאת היא תקופה בה עוף החול הטמון עמוק בתוכנו, מתעורר.

אחדים מאתנו חשים ויודעים זאת כבר זמן רב. חלקינו, אולי הרוב, עוף החול הפנימי שלהם עדיין ישן, או מנמנם.

טיבו של עוף החול, כאשר הוא מתעורר מתנומה כה רבת שנים, הוא לשרוף את עצמו ולהיוולד מחדש מהאפר.

ואש, כפי שאנו יודעים, היא אחת מדרכי הטיהור העוצמתיות ביותר.

אתמול בערב בעומדי מול הרכס הנפלא שנשקף מביתי, רואה את האש המשתוללת, העשן הוורוד והרוחות החמות שבאות לכיווני, ראיתי מופע של עוצמה. ראיתי את אש ההתעוררות.

נכון, זה היה גם מפחיד, לרגע נכנסתי הביתה וחשבתי לארוז תיק חירום ולצאת למורד היישוב, הרחק מקו האש. אך משהו בתוכי היה רגוע וידעתי שהאש לא תגיע אלי, היא רק מראה את עצמה.

מה שקורה על כוכבנו קשה מנשוא, מטורף אפילו. והמקום המכונה ישראל, הוא אחד המוקדים הקשים ביותר, מסיבות רבות. ואולי אני או אתם, לא נשרוד פיזית. אך תהליך ההתעוררות העוצמתי כבר מתרחש, והטיהור שורף את האפלה ואת האג'נדות בהן חלק מהאנושות בוחר.

אתמול ביקשתי את עזרתן האנרגטית של חברותיי בכל רחבי הארץ והעולם. עמדתי מול הרכס הבוער, הרוח החמה מביאה את הריח החזק והעשן הוורוד לתוך פני. ואז, בבת אחת, ברגע אחד, כיוון הרוח השתנה ב 180 מעלות.

זה היה קסם.

נכון, אפשר לומר שֶׁאֵלֶּה הן הרוחות בכחל וּבְלָה בְּלָה בְּלָה. אבל העיתוי היה מדויק.

והרוח, הרוח שלנו, היא המפיחה חיים באש הטיהור.

ואת זאת אַל לָנוּ לשכוח.

תודה על התמיכה, הניסים, הנפלאות, ובעיקר תודה לרוח האנושית הבלתי מובסת.

(בצילום - האש בשלבים המוקדמים שלה, מחצר ביתי. אח"כ היא עלתה וזרחה והאירה באור זהב את הלילה... לא צילמתי. העדשה של הנייד שלי לא יכולה להכיל עוצמה שכזו.)

4.6.2024